מהי תוכנה זדונית?

תוכנות זדוניות משתמשות בהטעיות ובתרמיות כדי לשבש את השימוש הרגיל במכשיר. ברגע שפושע הסייבר משיג גישה למכשיר באמצעות טכניקה כזו או אחרת - כגון דואר אלקטרוני של דיוג, קובץ נגוע, פגיעות במערכת או בתוכנה, התקן USB נגוע או אתר אינטרנט זדוני - הוא מנצל את המצב על-ידי הפעלת מתקפות נוספות, השגת אישורי כניסה לחשבונות, איסוף מידע אישי שניתן למכור, מכירת הגישה למשאבי מחשוב או סחיטת תשלומים מהקורבנות.

כל אחד עלול ליפול קורבן למתקפת תוכנה זדונית. אף על-פי שאתה עשוי לדעת כיצד לזהות חלק מהדרכים שבהן תוקפים מכוונים לקורבנות עם תוכנות זדוניות, פושעי הסייבר מתוחכמים ומפתחים כל הזמן את השיטות שלהם כדי לעמוד בקצב של שיפורי טכנולוגיה ואבטחה. בנוסף, מתקפות תוכנה זדונית נראות ומתנהגות שונה בהתאם לסוג התוכנה הזדונית. מי שנפגע ממתקפת rootkit, לדוגמה, עלול שלא לדעת על כך כלל, מכיוון שסוג זה של תוכנות זדוניות נועד להחביא את עצמו ולהישאר בלתי מזוהה לזמן רב ככל האפשר.

קיימים סוגים רבים של תוכנות זדוניות - הנה כמה מהנפוצים ביותר.


תוכנות פרסום

תוכנות פרסום מתקינות את עצמן במכשיר ללא הסכמת הבעלים כדי להציג או להוריד פרסומות, לרוב בצורת חלונות קופצים במטרה להרוויח כסף מלחיצות. פרסומות אלה מאטות לעתים קרובות את ביצועי המכשיר. סוגים מסוכנים יותר של תוכנות פרסום יכולים גם להתקין תוכנות נוספות, לשנות הגדרות בדפדפן ולהשאיר את המכשיר חשוף למתקפות של תוכנות זדוניות אחרות.


בוטנטים (Botnet)

בוטנטים הן רשתות של מכשירים נגועים הנשלטים מרחוק על-ידי תוקפים. רשתות אלה משמשות לעיתים קרובות למתקפות בקנה מידה גדול כמו מתקפות מניעת שירות מבוזרת (DDoS), שליחת דואר זבל או גניבת נתונים.


Cryptojacking

לאור הפופולריות הגואה של מטבעות קריפטוגרפיים, כריית מטבעות הפכה למנהג משתלם. מתקפת Cryptojacking כוללת את חטיפת כוח המחשוב של מכשיר לכריית מטבעות קריפטוגרפיים ללא ידיעת הבעלים, תוך האטה משמעותית של המערכת הנגועה. הדבקות בתוכנה זדונית שכזו מתחילות לרוב בקבצים המצורפים לדואר אלקטרוני המנסים להתקין תוכנה זדונית, או באתר אינטרנט אשר משתמש בפגיעויות בדפדפני אינטרנט או מנצל את כוח העיבוד של המחשב כדי להוסיף תוכנה זדונית למכשירים.

באמצעות חישובים מתמטיים מורכבים, פושעי Cryptojacking זדוניים מתחזקים את ספר החשבונות של הבלוקצ'יין, או מערכת רישום דיגיטלית מבוזרת, כדי לגנוב משאבי מחשוב המאפשרים להם ליצור מטבעות חדשים. עם זאת, כריית מטבעות דורשת כוח עיבוד רב במחשב לגנבת כמויות קטנות יחסית של מטבעות קריפטוגרפיים. לכן, פושעי סייבר עובדים לרוב בצוותים כדי להגדיל את הרווחים ולחלק אותם ביניהם.

עם זאת, לא כל כורי המטבעות הם פושעים—יחידים וארגונים רוכשים לעיתים חומרה וכוח חשמלי לכריית מטבעות לגיטימית. המעשה הופך לפלילי כאשר פושע הסייבר מסתנן לרשת ארגונית ללא ידיעת הארגון כדי לנצל את כוח המחשוב שלו לכרייה.


ניצולי פגיעויות וערכות ניצול פגיעויות

ניצולי פגיעויות מנצלים פגיעויות בתוכנה כדי לעקוף אמצעי האבטחה של המחשב ולהתקין תוכנות זדוניות. האקרים זדוניים סורקים מערכות מיושנות המכילות פגיעויות קריטיות ואז מנצלים אותן לפריסת תוכנות זדוניות. כאשר פושעי סייבר כוללים קוד ייעודי בקוד ניצול פגיעויות, הם יכולים להוריד עוד תוכנות זדוניות אשר מדביקות מכשירים ומסתננות לתוך ארגונים.

ערכות ניצול פגיעויות הן כלים אוטומטיים המשמשים פושעי סייבר למציאת וניצול פגיעויות תוכנה ידועות, המאפשרות להם לתקוף במהירות וביעילות. התוכנות העלולות להידבק כוללות את Adobe Flash Player, ‏Adobe Reader, דפדפני אינטרנט, Oracle Java ו- Sun Java. Angler/Axpergle, ‏Neutrino ו- Nuclear הם רק כמה מהסוגים הנפוצים של ערכות ניצול פגיעויות.

ניצולי פגיעויות וערכות ניצול פגיעויות נסמכים בדרך כלל על אתרים זדוניים או קבצים מצורפים לדואר אלקטרוני כדי לפרוץ לרשת או למכשיר, אך לעיתים הם גם מסתתרים בפרסומות באתרים לגיטימיים.


תוכנות זדוניות ללא קבצים

סוג זה של מתקפות סייבר מתאר באופן רחב תוכנות זדוניות שאינן מסתמכות על קבצים - כגון קבצים מזוהמים המצורפים לדואר אלקטרוני - כדי לפרוץ לתוך הרשת. לדוגמה, הן עשויות להגיע באמצעות מנות רשת זדוניות, או מקטעים קטנים של מערך נתונים גדול יותר המועבר ברשת מחשבים, המנצלות פגיעות ואז מתקינות תוכנות זדוניות שנמצאות רק בזיכרון הליבה. איומים ללא קבצים קשים במיוחד לאיתור ולהסרה משום שרוב תוכניות האנטי-וירוס אינן בנויות לסריקת קושחה.


תוכנת כופר

תוכנות כופר הן סוג של תוכנות זדוניות שמאיימות על קורבן על-ידי הרס או חסימת גישה לנתונים קריטיים עד לתשלום כופר. מתקפות תוכנת כופר המבוצעות על-ידי בני אדם מתמקדות בארגון מסוים באמצעות תצורות שגויות של אבטחה ומערכות נפוצות שחודרות לתוך הארגון, מנווטות ברשת הארגונית ומסתגלות לסביבה ולכל חולשה. שיטה נפוצה לקבל גישה לרשת הארגון כדי לבצע מתקפת תוכנת כופר היא באמצעות גניבת אישורים, כלומר כאשר פושעי סייבר גונבים את אישורי הכניסה של עובדים אמיתיים כדי להתחזות להם ולקבל גישה לחשבונות שלהם.

תוקפים המשתמשים בתוכנות כופר המופעלות על-ידי בני אדם מתמקדים בארגונים גדולים משום שהם יכולים לשלם סכומי כופר גבוהים יותר מהאדם הממוצע - לעתים קרובות מדובר במיליוני דולרים רבים. בשל הסיכונים הגבוהים הכרוכים בפריצה בהיקף כזה, ארגונים רבים בוחרים לשלם את הכופר במקום להסתכן בדליפת הנתונים הרגישים שלהם או להסתכן במתקפות נוספות. עם זאת, התשלום אינו מבטיח את המניעה של כל אחת מהתוצאות האלה.

ככל שמתקפות תוכנת כופר המופעלות על-ידי בני אדם גדלות, הפושעים שמאחורי המתקפות הופכים מאורגנים יותר. למעשה, מתקפות רבות של תוכנת כופר משתמשות כיום במודל 'תוכנת כופר כשירות'. כלומר, קבוצה של מפתחים פליליים יוצרים את תוכנת הכופר עצמה ואז שוכרים פושעי סייבר שותפים אחרים כדי לפרוץ לרשתות של ארגונים ולהתקין שם את תוכנות הכופר, ואז מחלקים ביניהם את הרווחים לפי תעריף מוסכם.


תוכנות Rootkit

כאשר פושעי סייבר משתמשים בתוכנות rootkit, הם מסתירים תוכנה זדונית במכשיר למשך זמן רב ככל האפשר, ולפעמים למשך שנים, כך שהיא גונבת מידע ומשאבים על בסיס קבוע. על-ידי יירוט ושינוי תהליכי מערכת הפעלה סטנדרטיים, rootkit עשוי לשנות את המידע שהמכשיר שלך מדווח על עצמו. לדוגמה, מכשיר שנגוע ב- rootkit עלול שלא להציג רשימה מדויקת של התוכניות הפועלות. תוכנות Rootkit עשויות גם לתת הרשאות ניהול או הרשאות מוגברות במכשיר לפושעי סייבר, כך שהם משיגים שליטה מלאה במכשיר ויכולים לבצע פעולות כמו גניבת נתונים, ריגול אחר הקורבן והתקנת תוכנות זדוניות נוספות.


תוכנות ריגול

תוכנות ריגול אוספות מידע אישי או רגיש ללא ידיעת המשתמש, לעיתים קרובות עוקבות אחר הרגלי גלישה, פרטי כניסה או פרטים פיננסיים, שיכולים לשמש לגניבת זהות או למכירה לצדדים שלישיים.


מתקפות שרשרת אספקה

סוג זה של תוכנות זדוניות מתמקד במפתחי תוכנה וספקי תוכנה כשהוא ניגש לקודי המקור, לתהליכי בנייה או למנגנוני עדכון באפליקציות לגיטימיות. ברגע שפושע הסייבר מוצא פרוטוקול רשת לא מאובטח, תשתית שרת לא מוגנת או נוהל תכנות לא בטוח, הוא פורץ לתוכם, משנה את קודי המקור ומסתיר תוכנה זדונית בתהליכי הבנייה והעדכון. כאשר התוכנה שנחשפה לסכנה נשלחת ללקוחות, היא מדביקה גם את המערכות של הלקוחות.


תרמיות תמיכה טכנית

תרמיות תמיכה טכנית, שהן בעיה נפוצה בתעשייה, משתמשות בטקטיקות הפחדה כדי להטעות אנשים לשלם עבור שירותי תמיכה טכנית מיותרים שמפורסמים כפתרון לבעיה מזויפת במכשיר, בפלטפורמה או בתוכנה. בסוג זה של תוכנה זדונית, פושע סייבר יוצר קשר ישיר עם אדם ומעמיד פני עובד של חברת תוכנה, או יוצר מודעות לחיצות שמדמות אזהרות מערכת. ברגע שהם זוכים לאמון של אדם, תוקפים נוהגים לעודד את הקורבן הפוטנציאלי להתקין יישומים או לאפשר גישה מרחוק למכשיר שלו.


סוסים טרויאניים

סוסים טרויאניים מתחזים לתוכנה לגיטימית כדי לגרום לאנשים להוריד אותם. לאחר ההורדה, הם עשויים:
 

• להוריד ולהתקין תוכנות זדוניות נוספות, כגון וירוסים או תולעים.
• להשתמש במכשיר הנגוע להונאת קליקים באמצעות ניפוח מלאכותי של לחיצות על לחצן, מודעה או קישור.
• לתעד את ההקשות ואתרי האינטרנט שבהם אתה מבקר.
• לשלוח מידע (כגון סיסמאות, פרטי כניסה והיסטוריית גלישה) על המכשיר המזוהם להאקרים זדוניים.
• להעניק לפושע הסייבר שליטה במכשיר המזוהם.
   

תולעים

תולעים, המצויות בדרך כלל בקבצים המצורפים לדואר אלקטרוני, בהודעות טקסט, בתוכניות לשיתוף קבצים, באתרי רשתות חברתיות ובכוננים נשלפים, מתפשטות ברשת על-ידי ניצול פגיעויות אבטחה ושעתוק של עצמן. בהתאם לסוג התולעת, היא עשויה לגנוב מידע רגיש, לשנות הגדרות אבטחה או למנוע ממך לגשת לקבצים. בניגוד לווירוסים, תולעים אינן דורשות כל אינטראקציה אנושית כדי להתפשט—הן משכפלות את עצמן באופן עצמאי.


וירוסים

וירוסים הם אחת הצורות הוותיקות ביותר של תוכנה זדונית, שנועדו לשבש או להשמיד נתונים במכשירים נגועים. בדרך כלל הם מדביקים מערכת ומשכפלים את עצמם כאשר הקורבן פותח קבצים זדוניים או קבצים מצורפים לדוא"ל.

תוכנה זדונית עלולה לגרום לנזק משמעותי לעסקים, עם השלכות החורגות מההתקפה הראשונית וכוללות:
 

• הפסדים כספיים. עלויות כספיות, כולל דרישות כופר, הוצאות שיקום ואובדן הכנסות בזמן השבתה, הן תוצאה נפוצה של התקפות תוכנה זדונית.
• פרצות מידע ובעיות פרטיות. תוכנה זדונית עלולה להוביל לגניבת מידע, תוך פגיעה במידע רגיש כגון נתוני לקוחות או קניין רוחני.
• שיבושים תפעוליים. מתקפות עלולות להשבית את פעילות העסק כאשר נמנעת מהעובדים גישה למערכות או לנתונים חיוניים.
• פגיעה במוניטין. פרסום על המתקפה עלול לערער את האמון ולפגוע בקשרי לקוחות ובסיכויי העסק בטווח הארוך.

זיהוי מוקדם של תוכנה זדונית חיוני למזעור הנזק למערכות שלך. תוכנה זדונית מציגה לעיתים סימנים עדינים, כגון ביצועים איטיים, קריסות תכופות וחלונות קופצים או יישומים לא צפויים - סימנים אפשריים לפגיעה.

עסקים משתמשים במגוון כלים לזיהוי תוכנה זדונית, כולל תוכנות אנטי-וירוס, חומות אש, מערכות זיהוי ותגובה בנקודת קצה (EDR), שירותי זיהוי ותגובה מנוהלים (MDR), פתרונות תגובה וזיהוי מורחבים (XDR), ותהליכי ציד איומי סייבר. בעוד ש- EDR מתמקד בזיהוי ותגובה לאיומים ברמת נקודת הקצה, XDR חורג מעבר לנקודות הקצה ומקשר בין אותות מתחומים שונים, כגון דואר אלקטרוני, זהויות ויישומי ענן, ומספק תמונת איומים כוללת. MDR משלב את הכלים האלו עם ניטור ותגובה בהובלת מומחים, ומספק לעסקים תמיכה נוספת בניהול איומים.

כאשר מזוהה פעילות חריגה, סריקת מערכת מלאה ובדיקת יומני רישום עשויות לסייע באימות נוכחות של תוכנה זדונית. EDR ממלא תפקיד קריטי בתהליך זה על-ידי זיהוי ובידוד של נקודות קצה נגועות, בעוד ש- XDR מרחיב את הזיהוי לכל רחבי הארגון, ומציע תצוגה כוללת של מתקפות. שירותי MDR מעצימים עוד את התהליך באמצעות ניטור רציף וניתוח של מומחים, המאפשר תגובות מהירות ויעילות יותר. יחד, הכלים והשירותים האלו מספקים גישה מאוחדת לזיהוי ואיתור איומי תוכנה זדונית, ועוזרים לעסקים לצמצם נזקים ולשמור על אבטחה.

מניעת תוכנה זדונית דורשת גישה פרואקטיבית לאבטחה, והסרה יעילה שלה תלויה בזיהוי מוקדם ובתגובה מהירה. ארגונים יכולים לחסום או לזהות התקפות תוכנה זדונית באמצעות שילוב של תוכנות אנטי-וירוס ופתרונות מתקדמים ל-זיהוי ותגובה לאיומים, המספקים דרך מקיפה לזיהוי ואיתור מהיר של איומים.

הנה כמה דרכים למניעת מתקפות של תוכנות זדוניות:


התקנת תוכנת אנטי-וירוס

אמצעי ההגנה הטוב ביותר הוא מניעה. ארגונים יכולים לחסום או לזהות התקפות רבות של תוכנה זדונית בעזרת פתרון אבטחה אמין שכולל אנטי-תוכנה זדונית, כגון Microsoft Defender עבור נקודת קצה. בעת השימוש בתוכניות כאלה, המכשיר סורק תחילה את הקבצים או הקישורים שאתה מנסה לפתוח כדי לוודא שהם בטוחים. אם מתגלה שקובץ או אתר אינטרנט כלשהו הוא זדוני, התוכנית מתריעה על כך בפניך ומציעה לך לא לפתוח אותו. התוכניות האלה גם יכולות להסיר תוכנות זדוניות ממכשיר שכבר נדבק.


הטמע הגנות לדוא"ל ולנקודות קצה

עזור למנוע התקפות תוכנה זדונית בעזרת פתרונות XDR כגון Microsoft Defender for XDR. פתרונות מאוחדים אלה לניהול אירועי אבטחה מספקים דרך הוליסטית ויעילה להגן מפני מתקפות סייבר מתקדמות ולהגיב להן. בהתבסס על תשתית MDR, שמשלבת ניטור בהובלת מומחים עם כלים מתקדמים לזיהוי, XDR מעלה את רמת האבטחה על-ידי שילוב אותות מנקודות קצה, דוא"ל, זהויות ויישומי ענן. ראות רחבה זו מאפשרת לארגונים לזהות ולשבש מתקפות מתוחכמות במהירות ובדיוק גבוה יותר.

גם כחלק מ- Microsoft Defender XDR, Microsoft Defender עבור נקודת קצה משתמש בחיישני התנהגות של נקודות קצה, ניתוחי אבטחה בענן ובינת איומים כדי לעזור לארגונים למנוע איומים, לזהות אותם, לחקור אותם ולהגיב להם.


קיום הדרכות סדירות

הקפד לעדכן את העובדים כיצד לזהות סימנים להונאות דיוג ולשאר מתקפות סייבר באמצעות הדרכות שמתעדכנות באופן שוטף בהתאם להתפתחויות בטקטיקות של תוקפים. הדרכות אלה ילמדו אותם לא רק נהלים בטוחים יותר לעבודה, אלא גם כיצד לפעול בבטחה בשימוש במכשירים האישיים שלהם. כלי סימולציה והדרכה מסייעים לדמות איומים מהעולם האמיתי בסביבת הארגון ולהקצות הדרכות למשתמשי קצה בהתאם לתוצאות.


ניצול גיבויים בענן

כשאתה מעביר את הנתונים שלך לשירות המבוסס על הענן, יש לך אפשרות לגבות בקלות את הנתונים כדי להגן עליהם. אם הנתונים נחשפים לתוכנה זדונית, השירותים האלה מבטיחים שהשחזור יהיה מיידי ומקיף.


הטמעת מודל "אפס אמון"

מודל "אפס אמון" בוחן את כל המכשירים והמשתמשים לאיתור סיכונים לפני שהוא מרשה להם לגשת לאפליקציות, לקבצים, למסדי נתונים ולמכשירים אחרים, וכך מפחית את הסבירות שזהות או מכשיר זדוניים יוכלו לגשת למשאבים ולהתקין תוכנות זדוניות. לדוגמה, הוכח כי יישום אימות רב-גורמי, שהוא אחד מהמרכיבים של מודל "אפס אמון", מפחית את היעילות של מתקפות זהות ביותר מ- 99%. כדי להעריך את שלב הבשלות מבחינת "אפס אמון" בארגון, בצע הערכת בשלות של "אפס אמון".


הצטרפות לקבוצה לשיתוף מידע

קבוצות לשיתוף מידע, המאורגנות בדרך כלל לפי תעשייה או אזור גאוגרפי, מעודדות ארגונים דומים לשתף פעולה למען פתרונות של אבטחת סייבר. הקבוצות גם מספקות לארגונים יתרונות נוספים, כגון שירותי תגובה לאירועים וניתוח פורנזי דיגיטלי, מידע עדכני על איומים אחרונים, וניטור של טווחי כתובות IP ותחומים ציבוריים.


שמור עותקי גיבוי לא מקוונים

מכיוון שחלק מהתוכנות הזדוניות ינסו לאתר ולמחוק גיבויים מקוונים, מומלץ לשמור עותק גיבוי לא מקוון של מידע רגיש, לעדכן אותו באופן שוטף ולבחון את יכולת השחזור שלו במקרה של התקפת תוכנה זדונית.


הקפדה על עדכון תוכנות

בנוסף לעדכון פתרונות אנטי-וירוס (מומלץ לבחור בעדכונים אוטומטיים כדי לפשט את התהליך), חשוב להוריד ולהתקין עדכונים אחרים למערכת ותיקוני תוכנה ברגע שהם זמינים. כך תעזור לצמצם את פגיעויות האבטחה שפושעי סייבר עלולים לנצל כדי לגשת לרשת או למכשירים שלך.


יצירת תוכנית תגובה למקרים

תוכנית תגובה לאירועים תספק לך שלבים לפעולה בתרחישי תקיפה שונים, כדי שתוכל לחזור לפעילות תקינה ובטוחה במהירות האפשרית.

לא תמיד קל לזהות תוכנות זדוניות, בעיקר במקרים של תוכנות זדוניות ללא קבצים. מומלץ לאנשים ולארגונים גם יחד לשים לב לעלייה במודעות מוקפצות, בהפניות מחדש בדפדפני אינטרנט, בפוסטים חשודים בחשבונות מדיה חברתית ובהודעות לגבי חשבונות שנפרצו או לגבי אבטחת המכשיר. שינויים בביצועי המכשיר, כגון האטה משמעותית, עשויים גם הם להצביע על נוכחות של תוכנה זדונית.

עבור מתקפות מתוחכמות יותר כלפי ארגונים שאינן מתגלות ונחסמות על-ידי תוכנות אנטי-וירוס, כלים כמו ניהול מידע ואירועים של אבטחה (SIEM) וכן תגובה וזיהוי מורחבים (XDR) מספקים לאנשי אבטחה שיטות אבטחה מבוססות ענן לנקודות קצה, המסייעות בזיהוי ותגובה למתקפות על מכשירים. מכיוון שהתקפות אלו מורכבות ורב-ממדיות, כאשר עברייני סייבר מכוונים ליותר משליטה במכשירים בלבד, SIEM ו-XDR מסייעים לארגונים להבין את תמונת ההתקפה הכוללת בכל התחומים—כולל מכשירים, דוא"ל ויישומים.

שימוש בכלי SIEM ו- XDR, כגון Microsoft Sentinel, ‏Microsoft Defender XDR, ו- Microsoft Defender לענן, מספק יכולות אנטי-וירוס. מומחי אבטחה צריכים לוודא שהגדרות המכשיר תמיד מעודכנות בהתאם להמלצות האחרונות כדי למנוע איומים של תוכנות זדוניות. אחד הצעדים החשובים ביותר בהיערכות להתקפת תוכנה זדונית הוא פיתוח תוכנית תגובה לתקריות — גישה מפורטת ומובנית שבה משתמשים ארגונים לניהול והפחתת ההשפעה של מתקפות סייבר, כולל הדבקות בתוכנה זדונית. התוכנית מפרטת שלבים לזיהוי, בידוד וחיסול האיומים, וכן לשחזור מהנזק שנגרם. תוכנית תגובה מוגדרת היטב מסייעת לעסקים לצמצם זמני השבתה, להפחית הפסדים כספיים ולהגן על נתונים רגישים, על-ידי כך שכל חברי הצוות יודעים את תפקידם בעת משבר סייבר. היערכות פרואקטיבית זו היא מפתח לשמירה על רציפות עסקית.

אם אתה חושש שנפלת קורבן למתקפת תוכנה זדונית, למרבה המזל עומדות לרשותך כמה אפשרויות לזיהוי ולהסרה. השלבים המיידיים שיש לבצע כוללים:
 

• הפעלת מוצרי אנטי-וירוס, כמו זה המובנה ב- Windows, לסריקה אחר תוכניות או קוד זדוני. אם התוכנה מזהה תוכנה זדונית, היא תפרט את הסוג ותספק הצעות להסרה. לאחר ההסרה, הקפד לעדכן את התוכנה ולהפעיל אותה כדי למנוע מתקפות נוספות בעתיד.
• בידוד מערכות שנפגעו. מנע מהתוכנה הזדונית להתפשט על-ידי כיבוי המערכת שנפגעה או ניתוק החיבור שלה לרשת. מכיוון שתוקפים עלולים לעקוב אחרי תקשורת ארגונית כדי לבדוק אם ההתקפה נחשפה, השתמש באמצעים לא שגרתיים—כמו שיחות טלפון או פגישות אישיות—כדי לדון בצעדים הבאים.
• יידוע בעלי עניין. פעל לפי הנחיות ההודעה בתוכנית התגובה לאירועים שלך כדי להתחיל בפעולות הכלה, צמצום והתאוששות. יש גם לדווח על האירוע לסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), למשרד המקומי של ה- FBI, למרכז תלונות הפשע המקוון של ה- FBI או למשרד המקומי של השירות החשאי האמריקאי. ודא תאימות לחוקי הפרת נתונים ולתקנות התעשייה כדי להימנע מאחריות נוספת.

ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, כך גם תוכנה זדונית – והיא הופכת למתוחכמת יותר ולקשה יותר לזיהוי. הבנת מגמות עתידיות מסייעת לעסקים להישאר צעד אחד לפני האיומים.

סוגי תוכנה זדונית חדשים הולכים ונעשים מתוחכמים יותר, ונועדו לעיתים לעקוף אמצעי אבטחה מסורתיים באמצעות טכניקות להסוואת פעילותם. טכניקות אלו כוללות למשל תוכנה זדונית פולימורפית, שמשנה את מבנה הקוד שלה בכל הדבקה, ומקשה על זיהויה. דוגמה נוספת היא תוכנה זדונית שמסתתרת בתוך תהליכים לגיטימיים או משתמשת בהצפנה להסוואת מטען זדוני. תוכנה זדונית חסרת קבצים, שפועלת ישירות בזיכרון מבלי להותיר עקבות, גם היא חומקת מזיהוי על-ידי תוכנות אנטי-וירוס מסורתיות. כדי להתמודד עם איומים מתפתחים אלו, ארגונים זקוקים לפתרונות מתקדמים כגון כלים מבוססי בינה מלאכותית לאבטחת סייבר, שמחזקים את מאמצי הזיהוי והמניעה ואף מאפשרים נטרול אוטומטי של התקפות. כלים אלה מסוגלים לבודד מכשירים נגועים ולהשעות חשבונות שנפגעו בזמן אמת, ובכך לעצור איומים בזמן התרחשותם ולהגביל את הנזק.

הכלים משפרים את שיעורי הזיהוי באמצעות איתור חריגות או התנהגויות לא שגרתיות שעשויות להעיד על התקפה, עוד לפני שהשיטות המסורתיות יזהו זאת. מודלים מבוססי בינה מלאכותית יכולים גם לחזות איומים פוטנציאליים על-ידי למידה מהתקפות קודמות, ובכך לאפשר נקיטת צעדים מונעים. בנוסף, אלגוריתמים של למידת מכונה משפרים באופן שוטף את יכולות הזיהוי, ועוזרים לצוותי האבטחה להקדים איומים מתפתחים על-ידי חיזוי ומניעה של התקפות לפני התרחשותן.

כדי להגן מפני איומי תוכנה זדונית כיום ובעתיד, ארגונים יכולים להסתמך על פלטפורמת SecOps מאוחדת מבוססת בינה מלאכותית של Microsoft. פתרון זה משלב זיהוי איומים מתקדם בסיוע בינה מלאכותית ותגובות אוטומטיות להתמודדות עם סוגים מתקדמים של תוכנה זדונית. הוא מאחד בין זיהוי בנקודות קצה, בינת איומים ו-אבטחת ענן, ומספק פלטפורמה אחת לזיהוי, תגובה ומניעת התקפות תוכנה זדונית בזמן אמת. באמצעות ניראות כוללת והגנה אוטומטית על פני רשתות, פלטפורמה זו מסייעת לעסקים לחזק את ההגנה שלהם מפני איומים מתפתחים.