מהי תוכנה זדונית?

קבל מידע נוסף על תוכנות זדוניות, אופן הפעולה שלהן והאופן שבו תוכל להגן על עצמך ועל העסק שלך מפני מתקפות סייבר שכאלה.

הגדרת תוכנות זדוניות

המונח "תוכנה זדונית" מתייחס לאפליקציות או לקוד זדוניים שפוגעים בשימוש הרגיל במכשירי נקודה קצה או שמשבשים אותו. כשהמכשיר נדבק בתוכנה זדונית, אתה עלול לחוות גישה בלתי מורשית, פגיעה בנתונים או נעילת הגישה למכשיר עד לתשלום כופר.

 

אנשים שמפיצים תוכנה זדונית, הקרויים פושעי סייבר, מעוניינים להרוויח כסף והם ישתמשו במכשירים נגועים לביצוע מתקפות, כגון במטרה להשיג אישורי כניסה לחשבונות בנק, לאסוף מידע אישי שניתן למכור, למכור גישה למשאבי מיחשוב או לסחוט פרטי תשלום מהקורבנות.

איך פועלת תוכנה זדונית?

תוכנות זדוניות משתמשות בהטעיות ובתרמיות כדי לשבש את השימוש הרגיל במכשיר. ברגע שפושע הסייבר משיג גישה למכשיר באמצעות טכניקה כזו או אחרת - כגון דואר אלקטרוני של דיוג, קובץ נגוע, פגיעות במערכת או בתוכנה, התקן USB נגוע או אתר אינטרנט זדוני - הוא מנצל את המצב על-ידי הפעלת מתקפות נוספות, השגת אישורי כניסה לחשבונות, איסוף מידע אישי שניתן למכור, מכירת הגישה למשאבי מיחשוב או סחיטת תשלומים מהקורבנות.

 

כל אחד עלול ליפול קורבן למתקפת תוכנה זדונית. אמנם יש אנשים שיודעים כיצד לזהות דרכים מסוימות שבהן התוקפים מנסים להתמקד בקורבנות שלהם באמצעות תוכנה זדונית, לדוגמה, זיהוי הודעות דואר אלקטרוני של דיוג, אבל פושעי הסייבר מתוחכמים ומפתחים כל הזמן את שיטות הפעולה שלהם כדי לשמור על קצב עם השיפורים בטכנולוגיה ובאבטחה. בנוסף, מתקפות תוכנה זדונית נראות ומתנהגות שונה בהתאם לסוג התוכנה הזדונית. למשל, מישהו שנופל קורבן למתקפת Rootkit אולי לא ידע על כך, משום שסוג זה של תוכנה זדונית מיועד לשמור על פרופיל נמוך ולהתחמק מזיהוי כמה זמן שאפשר.

 

הנה כמה דרכים שבהן פושעי סייבר מנסים לשלוח תוכנות זדוניות למכשירים.

סוגי תוכנות זדוניות

קיימות צורות שונות ורבות של תוכנות זדוניות - והנה כמה סוגים נפוצים.

  • דיוג

    במתקפת דיוג, מישהו מעמיד פנים שהוא מקור מהימן במטרה לגנוב מידע רגיש באמצעות הודעות דואר אלקטרוני, אתרי אינטרנט, הודעות טקסט או תקשורת אלקטרונית אחרת. המתקפות האלה מספקות מנגנון להעברת תוכנה זדונית. בדרך כלל, במתקפות נגנבים שמות משתמש, סיסמאות, פרטי כרטיסי אשראי ופרטי בנק. סוגים אלה של מתקפות תוכנה זדונית עלולים להוביל לגנבת זהויות או לגנבת כסף ישירות מחשבון הבנק או כרטיס האשראי האישי של אותו אדם.

     

    לדוגמה,פושע סייבר עשוי להתחזות לבנק מוכר ולשלוח דואר אלקטרוני שמתריע על כך שהחשבון של הנמען הוקפא עקב פעילות חשודה, ולבקש ממנו ללחוץ על קישור בדואר האלקטרוני כדי לטפל בבעיה. לאחר הלחיצה על הקישור, התוכנה הזדונית מותקנת.

  • תוכנות ריגול

    תוכנות ריגול מתקינות את עצמן במכשיר ללא הסכמתו של המשתמש או מבלי לספק לו הודעה הולמת. לאחר ההתקנה, התוכנה יכולה לנטר התנהגות מקוונת, לאסוף מידע רגיש, לשנות הגדרות במכשיר ולפגוע בביצועי המכשיר.

  • תוכנות פרסום

    בדומה לתוכנות ריגול, תוכנות פרסום מתקינות את עצמן במכשיר ללא הסכמת המשתמש. אבל תוכנות פרסום מתמקדות בהצגת פרסומות אגרסיביות, לרוב בצורת חלונות קופצים, כדי להרוויח כסף מהלחיצות. המודעות האלה מאטות לרוב את ביצועי המכשיר. סוגים מסוכנים יותר של תוכנות פרסום יכולים גם להתקין תוכנות נוספות, לשנות הגדרות בדפדפן ולהשאיר את המכשיר חשוף למתקפות של תוכנות זדוניות אחרות.

  • וירוסים

    וירוסים מיועדים להפריע לפעולה הרגילה של המכשיר על-ידי תיעוד, השחתה או מחיקה של נתונים. הם נוטים להתפשט בעצמם למכשירים אחרים כשהם מטעים אנשים וגורמים להם לפתוח קבצים זדוניים.

  • קודי ניצול לרעה וערכות ניצול לרעה

    קודי ניצול לרעה משתמשים בפגיעויות בתוכנה כדי לעקוף את אמצעי האבטחה של המחשב ולהדביק אותו. האקרים זדוניים סורקים מערכות מיושנות המכילות פגיעויות קריטיות ואז מנצלים אותן לפריסת תוכנות זדוניות. כאשר פושעי סייבר כוללים קוד ייעודי בקוד ניצול לרעה, הם יכולים להוריד עוד תוכנות זדוניות אשר מדביקות מכשירים ומסתננות לתוך ארגונים.

     

    ערכות ניצול לרעה מכילות אוסף של קודי ניצול לרעה שיכולים לסרוק לאיתור סוגים שונים של פגיעויות בתוכנה. אם הערכות מזהות פגיעויות שכאלה, הן פורסות תוכנות זדוניות נוספות. התוכנות העלולות להידבק כוללות את Adobe Flash Player, ‏Adobe Reader, דפדפני אינטרנט, Oracle Java ו- Sun Java. Angler/Axpergle, ‏Neutrino ו- Nuclear הם רק כמה מהסוגים הנפוצים של ערכות ניצול לרעה.

     

    קודי ניצול לרעה וערכות ניצול לרעה מסתמכים בדרך כלל על אתרי אינטרנט זדוניים או על קבצים מצורפים לדואר אלקטרוני אשר יפרצו לתוך הרשת או המכשיר, אבל לפעמים הם מסתתרים גם בפרסומות באתרי אינטרנט לגיטימיים מבלי שהאתרים מודעים לכך בכלל.

  • תוכנות זדוניות ללא קבצים

    סוג זה של מתקפות סייבר מתאר באופן רחב תוכנות זדוניות שאינן מסתמכות על קבצים - כגון קבצים מזוהמים המצורפים לדואר אלקטרוני - כדי לפרוץ לתוך הרשת. לדוגמה, הן עשויות להגיע במנות רשת זדוניות המנצלות פגיעות כלשהי, ואז הן מתקינות תוכנה זדונית שנשארת רק בזיכרון הליבה. איומים ללא קבצים קשים במיוחד לאיתור ולהסרה משום שרוב תוכניות האנטי-וירוס אינן בנויות לסריקת קושחה.

  • תוכנות זדוניות של מאקרו

    ייתכן שאתה כבר מכיר פעולות מאקרו - דרכים שהופכות משימות נפוצות לאוטומטיות במהירות. תוכנות זדוניות של מאקרו מנצלות את הפונקציונליות הזו כשהן מדביקות קבצים מצורפים לדואר אלקטרוני וקובצי ZIP. כדי להטעות אנשים ולגרום להם לפתוח את הקבצים האלה, פושעי סייבר נוטים להסתיר את התוכנה הזדונית בקבצים המוסווים בתור חשבוניות, קבלות ומסמכים משפטיים.

     

    בעבר, תוכנות זדוניות של מאקרו היו נפוצות יותר משום שפעולות מאקרו הופעלו באופן אוטומטי עם פתיחת המסמכים. אבל בגירסאות האחרונות של Microsoft Office, פעולות מאקרו מושבתות כברירת מחדל, כלומר פושעי סייבר שמדביקים מכשירים בצורה הזו צריכים לשכנע את המשתמשים להפעיל את פקודות המאקרו.

  • תוכנות כופר

    תוכנות כופר הן תוכנות זדוניות שמאיימות על הקורבן על-ידי השמדה של נתונים קריטיים או חסימת הגישה אליהם עד לתשלום הכופר. מתקפות תוכנת כופר המבוצעות על-ידי בני אדם מתמקדות בארגון מסוים באמצעות תצורות שגויות של אבטחה ומערכות נפוצות שחודרות לתוך הארגון, מנווטות ברשת הארגונית ומסתגלות לסביבה ולכל חולשה. שיטה נפוצה לקבל גישה לרשת הארגון כדי לבצע מתקפת תוכנת כופר היא באמצעות גניבת אישורים, כלומר כאשר פושעי סייבר גונבים את אישורי הכניסה של עובדים אמיתיים כדי להתחזות להם ולקבל גישה לחשבונות שלהם.

     

    תוקפים המשתמשים בתוכנות כופר המופעלות על-ידי בני אדם מתמקדים בארגונים גדולים משום שהם יכולים לשלם סכומי כופר גבוהים יותר מהאדם הממוצע - לעתים קרובות מדובר במיליוני דולרים רבים. בגלל הסיכון הגבוה הכרוך בפריצה בסדר גודל שכזה, ארגונים רבים בוחרים לשלם את הכופר כדי למנוע דליפה של נתונים רגישים או כדי למנוע מתקפות נוספות של פושעי הסייבר, אף על פי שהתשלום אינו מהווה ערובה לאף אחת מהתוצאות הללו.

     

    עם הגידול במתקפות תוכנת כופר המבוצעות על-ידי בני אדם, הפושעים העומדים מאחורי המתקפות נעשים מאורגנים יותר. למעשה, מתקפות רבות של תוכנת כופר משתמשות כיום במודל 'תוכנת כופר כשירות'. כלומר, קבוצה של מפתחים פליליים יוצרים את תוכנת הכופר עצמה ואז שוכרים פושעי סייבר שותפים אחרים כדי לפרוץ לרשתות של ארגונים ולהתקין שם את תוכנות הכופר, ואז מחלקים ביניהם את הרווחים לפי תעריף מוסכם.

  • תוכנות Rootkit

    כאשר פושעי סייבר משתמשים בתוכנות Rottkit, הם מסתירים תוכנה זדונית במכשיר למשך זמן רב ככל האפשר, ולפעמים למשך שנים, כך שהיא גונבת מידע ומשאבים על בסיס קבוע. משום שהיא מיירטת ומשנה תהליכים סטנדרטיים במערכת ההפעלה, תוכנת ה- Rootkit יכולה לשנת את המידע שהמכשיר מדווח על עצמו. לדוגמה, מכשיר שנדבק ב- Rootkit אולי לא יציג רשימה מדויקת של תוכניות שפועלות בו. תוכנות Rootkit גם עלולות להעניק הרשאות ניהוליות או מתקדמות במכשיר לפושעי סייבר, כך שהם יכולים להשיג שליטה מלאה במכשיר ואולי לבצע פעולות זדוניות כגון גנבת נתונים, ריגול אחר הקורבן והתקנת תוכנות זדוניות נוספות.

  • מתקפות שרשרת אספקה

    סוג זה של תוכנות זדוניות מתמקד במפתחי תוכנה וספקי תוכנה כשהוא ניגש לקודי המקור, לתהליכי בנייה או למנגנוני עדכון באפליקציות לגיטימיות. ברגע שפושע הסייבר מוצא פרוטוקול רשת לא מאובטח, תשתית שרת לא מוגנת או נוהל תכנות לא בטוח, הוא פורץ לתוכם, משנה את קודי המקור ומסתיר תוכנה זדונית בתהליכי הבנייה והעדכון.

  • תרמיות של תמיכה טכנית

    תרמיות של תמיכה טכנית, המהוות בעיה בתעשייה כולה, משתמשות בטקטיקות הפחדה כדי להטעות את המשתמשים כך שישלמו על שירותי תמיכה טכנית בלתי נחוצים, שפורסם שהם יכולים לפתור בעיות מזויפות הקשורות למכשירים, לפלטפורמות או לתוכנות. סוג זה של תוכנות זדוניות מאפשר לפושעי סייבר להתקשר לאנשים ישירות ולהתחזות לעובדים של חברות תוכנה. ברגע שהם זוכים באמונם של הקורבנות הפוטנציאליים, התוקפים מפצירים בהם להתקין אפליקציות או לתת להם גישה מרחוק למכשירים שלהם.

  • סוסים טרויאניים

    סוסים טרויאניים מסתמכים על משתמשים שמורידים אותם ללא ידיעתם משום שהם נראים כמו קבצים או אפליקציות לגיטימיים. לאחר ההורדה, הם עשויים:

    • להוריד ולהתקין תוכנות זדוניות נוספות, כגון וירוסים או תולעים.
    • להשתמש במכשיר המזוהם לצורך הונאת לחיצות.
    • לתעד את ההקשות ואתרי האינטרנט שבהם אתה מבקר.
    • לשלוח מידע (כגון סיסמאות, פרטי כניסה והיסטוריית גלישה) על המכשיר המזוהם להאקרים זדוניים.
    • להעניק לפושע הסייבר שליטה במכשיר המזוהם.
  • תוכנות לא רצויות

    כאשר מכשיר מכיל תוכנה לא רצויה, המשתמש עלול לעבור חוויה שונה של גלישה באינטרנט, בקרה שונה של הורדות והתקנות, הודעות מטעות ושינויים בלתי מורשים בהגדרות המכשיר. תוכנות לא רצויות מסוימות מצורפות לתוכנות שאנשים מתכוונים להוריד.

  • תולעים

    תולעים, המצויות בדרך כלל בקבצים המצורפים לדואר אלקטרוני, בהודעות טקסט, בתוכניות לשיתוף קבצים, באתרי רשתות חברתיות ובכוננים נשלפים, מתפשטות ברשת על-ידי ניצול פגיעויות אבטחה ושעתוק של עצמן. בהתאם לסוג התולעת, היא עשויה לגנוב מידע רגיש, לשנות הגדרות אבטחה או למנוע ממך לגשת לקבצים.

  • כורי מטבעות

    לאור הפופולריות הגואה של מטבעות קריפטוגרפיים, כריית מטבעות הפכה למנהג משתלם. כורי מטבעות משתמשים במשאבי המיחשוב של מכשירים כדי לכרות מטבעות קריפטוגרפיים. הדבקות בתוכנה זדונית שכזו מתחילות לרוב בקבצים המצורפים לדואר אלקטרוני המנסים להתקין תוכנה זדונית, או באתר אינטרנט אשר משתמש בפגיעויות בדפדפני אינטרנט או מנצל את כוח העיבוד של המחשב כדי להוסיף תוכנה זדונית למכשירים.

     

    באמצעות חישובים מתמטיים מורכבים, כורי המטבעות מנהלים את ספר החשבונות של הבלוקצ'יין כדי לגנוב משאבי מיחשוב ולאפשר להם ליצור מטבעות חדשים. עם זאת, כריית מטבעות דורשת כוח עיבוד רב במחשב לגנבת כמויות קטנות יחסית של מטבעות קריפטוגרפיים. לכן, פושעי סייבר עובדים לרוב בצוותים כדי להגדיל את הרווחים ולחלק אותם ביניהם.

     

    אבל לא כל כורי המטבעות הם פושעים - יש אנשים וארגונים שרוכשים חומרה וכוח אלקטרוני לצורך כריית מטבעות באופן לגיטימי. המעשה הופך לפלילי כאשר פושע הסייבר מסתנן לרשת ארגונית ללא ידיעת הארגון כדי לנצל את כוח המיחשוב שלו לכרייה.

הגנה מפני תוכנות זדוניות

אף על פי שכל אחד יכול ליפול קורבן למתקפות של תוכנות זדוניות, יש הרבה דרכים שיכולות למנוע את המתקפות מלכתחילה.

  • התקנת תוכנת אנטי-וירוס

    אמצעי ההגנה הטוב ביותר הוא מניעה. ארגונים יכולים לחסום או לזהות מתקפות רבות של תוכנה זדונית באמצעות פתרון אבטחה מהימן או שירות נגד תוכנות זדוניות, כגון Microsoft Defender עבור נקודת קצה או האנטי-וירוס של Microsoft Defender. בעת השימוש בתוכניות שכאלה, המכשיר סורק תחילה את הקבצים או הקישורים שאתה מנסה לפתוח כדי לוודא שהם בטוחים. אם מתגלה שקובץ או אתר אינטרנט כלשהו הוא זדוני, התוכנית מתריעה על כך בפניך ומציעה לך לא לפתוח אותו. התוכניות האלה גם יכולות להסיר תוכנות זדוניות ממכשיר שכבר נדבק.

  • יישום אמצעי הגנה מתקדמים על דואר אלקטרוני ונקודות קצה

    עזור למנוע מתקפות של תוכנה זדונית באמצעות Microsoft Defender עבור Office 365, שיכול לסרוק קישורים וקבצים מצורפים בהודעות דואר אלקטרוני ובכלי שיתוף פעולה כמו SharePoint, ‏OneDrive ו- Microsoft Teams. כחלק מ- Microsoft 365 Defender, ‏Defender עבור Office 365 מציע יכולות זיהוי ותגובה כדי להיפטר מאיומים של מתקפות תוכנה זדונית.

     

    חלק נוסף מ- Microsoft 365 Defender הוא Microsoft Defender עבור נקודת קצה, אשר משתמש בחיישנים התנהגותיים בנקודות קצה, בניתוח אבטחת ענן ובבינת איומים כדי לעזור לארגונים למנוע, לזהות ולחקור איומים מתקדמים ולהגיב להם.

  • קיום הדרכות סדירות

    ודא שהעובדים יודעים איך לזהות סימנים לדיוג ולמתקפות סייבר אחרות באמצעות הדרכות סדירות. כך הם ילמדו נהלים בטוחים יותר לעבודה, אבל גם איך להיזהר יותר בעת השימוש במכשירים האישיים שלהם. כלי סימולציה והדרכה, כגון הדרכה להדמיית מתקפות ב- Defender עבור Office 365, עוזרים לדמות איומים מציאותיים בסביבה שלך ולהקצות הדרכות למשתמשי קצה על סמך תוצאות ההדמיה.

  • ניצול גיבויים בענן

    כשאתה מעביר את הנתונים שלך לשירות המבוסס על הענן, יש לך אפשרות לגבות בקלות את הנתונים כדי להגן עליהם. אם הנתונים נחשפים לתוכנה זדונית, השירותים האלה מבטיחים שהשחזור יהיה מיידי ומקיף.

  • הטמעת מודל "אפס אמון"

    מודל "אפס אמון" בוחן את כל המכשירים והמשתמשים לאיתור סיכונים לפני שהוא מרשה להם לגשת לאפליקציות, לקבצים, למסדי נתונים ולמכשירים אחרים, וכך מפחית את הסבירות שזהות או מכשיר זדוניים יוכלו לגשת למשאבים ולהתקין תוכנות זדוניות. לדוגמה, הוכח כי יישום אימות רב-גורמי, שהוא אחד מהמרכיבים של מודל "אפס אמון", מפחית את היעילות של מתקפות על זהויות ביותר מ- 99%. כדי להעריך את שלב הבשלות מבחינת "אפס אמון" בארגון, בצע הערכת בשלות של "אפס אמון".

  • הצטרפות לקבוצה לשיתוף מידע

    קבוצות לשיתוף מידע, שלעתים קרובות מאורגנות לפי תעשייה או מיקום גיאוגרפי, מעודדות ארגונים בעלי מבנה דומה לעבוד יחד למציאת פתרונות של אבטחת סייבר. הקבוצות גם מציעות לארגונים יתרונות שונים, כגון תגובה למקרים ושירותים פורנזיים דיגיטליים, חדשות על איומים חדשים וניטור טווחים של כתובות IP ותחומים ציבוריים.

  • הקפדה על גיבויים לא מקוונים

    משום שחלק מהתוכנות הזדוניות מנסות לאתר ולמחוק גיבויים מקוונים, כדאי לשמור גיבוי לא מקוון ועדכני של נתונים רגישים שניתן לבדוק בקביעות כדי לוודא שהוא מאפשר שחזור במקרה של מתקפת תוכנה זדונית.

  • הקפדה על עדכון תוכנות

    בנוסף לעדכון פתרונות של אנטי-וירוס (שקול לבחור בעדכונים אוטומטיים), הקפד להוריד ולהתקין עדכוני מערכת ותיקוני תוכנה ברגע שהם זמינים לך. כך תעזור לצמצם את פגיעויות האבטחה שפושעי סייבר עלולים לנצל כדי לגשת לרשת או למכשירים שלך.

  • יצירת תוכנית תגובה למקרים

    בדומה לתוכנית חירום ליציאה מהבית במקרה של שריפה, אשר מגנה עליך ומוודאת שאתה מוכן יותר למצבים שכאלה, כך יצירת תוכנית תגובה למקרים, שמפרטת מה עליך לעשות במקרה של מתקפת תוכנה זדונית, תספק לך צעדים מעשיים לתרחישי מתקפה שונים כדי שתוכל לחזור לפעילות רגילה ובטוחה בהקדם האפשרי.

איך לזהות ולהסיר תוכנה זדונית

לא תמיד קל לזהות תוכנות זדוניות, בעיקר במקרים של תוכנות זדוניות ללא קבצים. מומלץ לאנשים ולארגונים גם יחד לשים לב לעלייה במודעות מוקפצות, בהפניות מחדש בדפדפני אינטרנט, בפוסטים חשודים בחשבונות מדיה חברתית ובהודעות לגבי חשבונות שנפרצו או לגבי אבטחת המכשיר. שינויים בביצועי המכשיר, כגון פעולה אטית יותר, עשויים גם כן להצביע על בעיה.

 

אם אתה חושש שנפלת קורבן למתקפת תוכנה זדונית, למרבה המזל עומדות לרשותך כמה אפשרויות לזיהוי ולהסרה. הצעד הראשון הוא להיעזר במוצרי אנטי-וירוס, כגון זה שמוצע ב- Windows באופן מקורי לסריקה ולאיתור של תוכנות זדוניות. לאחר ההתקנה של תוכנית האנטי-וירוס, הפעל סריקה של המכשיר כדי לחפש תוכניות או קוד זדוניים. אם התוכנית מזהה תוכנה זדונית, היא תפרט את הסוג שלה ותציע המלצות להסרה. לאחר ההסרה, הקפד לעדכן את התוכנה ולהפעיל אותה כדי למנוע מתקפות נוספות בעתיד.

 

כאשר מדובר במתקפות מתוחכמות יותר נגד ארגונים שתוכניות אנטי-וירוס לא מסוגלות לזהות ולחסום, כלים של ניהול מידע ואירועים של אבטחה (SIEM) ושל זיהוי ותגובה מורחבים (XDR) מספקים למומחי אבטחה שיטות אבטחה של נקודות קצה באמצעות הענן, אשר עוזרות לזהות מתקפות על מכשירי נקודות קצה ולהגיב להן. משום שהתקפות שכאלה הן רב-ממדיות, ופושעי הסייבר אינם מתמקדים רק בשליטה במכשירים, כלי SIEM ו- XDR מאפשרים לארגונים לראות את התמונה המלאה של המתקפה בכל התחומים - כולל מכשירים, הודעות דואר אלקטרוני ואפליקציות.

 

תחילת העבודה עם כלי SIEM ו- XDR, כגון Microsoft Sentinel,‏ Microsoft 365 Defender ו- Microsoft Defender for Cloud, היא נקודת התחלה חזקה לקבלת יכולות של אנטי-וירוס. אנשי אבטחה צריכים לוודא שהגדרות המכשיר תמיד מעודכנות בהתאם להמלצות האחרונות כדי למנוע איומים של תוכנות זדוניות.

תוכנות זדוניות ופתרונות אבטחה

שאלות נפוצות

|

לצערנו, כל אחד עלול ליפול קורבן למתקפת תוכנה זדונית. פושעי סייבר נעשו מתוחכמים מאוד בחיקוי הודעות דואר אלקטרוני וצורות תקשורת אחרות מארגונים שאתה כבר מנהל עמם עסקים, כמו בנקים. סוגים אחרים של תוכנות זדוניות מוסווים טוב עוד יותר ועלולים להסתתר בתוכנות שאתה מתכוון להוריד.

 

עם זאת, השקעה בפתרונות יזומים, כגון שירותים להגנה מפני איומים, היא דרך ממשית למנוע מתוכנות זדוניות להדביק את הרשת או המכשירים שלך מלכתחילה. לפיכך, אנשים וארגונים שדאגו מראש לתוכניות אנטי-וירוס ולפרוטוקולים אחרים של אבטחה, כגון מודל "אפס אמון", חשופים פחות למתקפות של תוכנות זדוניות.

מתקפות של תוכנה זדונית מתרחשות באמצעים רבים ושונים. אתה עלול ללחוץ על קישור זדוני, לפתוח קובץ מצורף זדוני להודעת דואר אלקטרוני או לעשות שום דבר - יש מתקפות שמנצלות פגיעויות באבטחת מכשירים לאחר שהמשתמש לא נוקט שום צעד.

מתקפות תוכנה זדונית עלולות להיות הרסניות, כגון גנבת זהויות וכסף. הן עשויות להיות פחות חמורות אבל עדיין להפריע לך, כגון הצגת מודעות בלתי רצויות במכשיר.

תוכניות אנטי-וירוס הן סוג של תוכנה שמגנה עליך באופן פעיל מפני תוכנות זדוניות ומסירה אותן מהמכשיר שלך. אם מותקן אצלך שירות אנטי-וירוס, אתה מקבל הודעה לפני שאתה ניגש לקובץ או לקישור חשוף לסכנה במטרה להזהיר אותך שייתכן שהוא אינו בטוח.

הדרך הטובה ביותר למנוע מתקפות תוכנה זדונית היא להוריד ולהתקין תוכנית אנטי-וירוס, שתנטר את המכשיר והפעולות שלך באופן פעיל ותצביע על קבצים, תוכניות או קישורים חשודים לפני שהם יהפכו לבעיה.